ועדת עורכי הדין הצעירים בלשכת עורכי הדין מחוז ת"א והמרכז עתרה היום, לבית המשפט העליון, ע"י ב"כ עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, בטענה כי שר החינוך והמועצה להשכלה גבוהה הם הגורמים הישירים להצפת מקצוע עריכת הדין בישראל וביקשו מהמועצה לפרסם את הקריטריונים על-פיהם היא נוהגת לאשר תכניות לימוד וכן להסדיר את הכללים לביצוע מדיניות תכנון השכלה גבוהה בישראל. כמו כן, נכתב בעתירה כי חוסר השקיפות של המל"ג הינו הפרת חוק.

החוק מורה למועצה להשכלה גבוהה לקבוע כללים לתכנון הלימודים בפקולטות בישראל תחת הקריטריון של צרכי המדינה המשק והחברה בכלל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בין שהם מתוקצבים על ידי המדינה, בין אם לאו. בעתירה טוענים עורכי הדין הצעירים כי כלל זה אינו נשמר רק בתחום אקדמי אחד – לימודי המשפטים. על פי העתירה, המל"ג מסדיר את לימודי היהדות באוניברסיטאות וקובע מכסות בכל התחומים האקדמיים, אך את מקצוע המשפטים משאיר ללא מכסות ונותן למוסדות הפרטיים והלא מתוקצבים יד חופשית להצפת המקצוע. המל"ג מתכנן את לימודי המשפטים באוניברסיטאות – קרוב ל 1500 סטודנטים; אך לא מתכנן את המכללות – סביבות 15,000 סטודנטים בשנה.

אי תכנון לקוי זה יוצר מצב אבסורדי של הצפת המקצוע ללא חשיבה ארוכת טווח על צרכי המדינה והמשק. לשם השוואה בשנת הלימודים 1989/1990 למדו בשנה א' בפקולטות למשפטים בישראל כ- 500 סטודנטים. לעומת זאת, בשנת הלימודים 2012/2013 למדו 16,190 סטודנטים. "כבר בשנת 2008 היוו תלמידי משפט לתואר ראשון 9.4% מכלל התלמידים לתואר אקדמי ראשון בישראל" נכתב בעתירה, "ואף על פי כן, המשיבים שהינם מתכנני ההשכלה הגבוהה בישראל, עוצמים עיניהם, למרות שהינם סבורים, והם אומרים זאת בפה מלא, כי אין למשק ולחברה צורך בתלמידי משפט כה רבים".

נושא הצפת המקצוע עולה לכותרות בכל טקס הסמכה של עורכי הדין ובשנתיים האחרונות ביתר שאת. בשנת 2014 יש בישראל עורך דין אחד על כל 151 אזרחים, לעומת עורך דין אחד לכל 1,680 אזרחים בשנות החמישים והשישים. ישראל היא המדינה המוצפת ביותר בעולם המערבי בעורכי דין. כך למשל על כל 100 אלף תושבים יש ברוסיה רק 44 עורכי דין, בירדן 123, באיטליה 332, ובאנגליה 232 ובישראל 661. . הממוצע העולמי בשנת 2008 עמד על 138 עורכי דין על כל 100 אלף תושבים לעומת מדינת ישראל בה היו כבר בשנת 2008 538 עורכי דין לכל מאה אלף תושבים, וכיום, כאמור, המספר האמיר לשיא בינלאומי של 661.